מכירים ישראלי שלא אוהב על האש?!
מאז שהייתי קטן אהבתי את זה, את טעם העוף והבשר הנצלים על אש גלויה ומקבלים טעמים של עשן ותבלינים.
הכי ממכר זה הקבב של אמא שלי, שמסוגל להחזיר צמחוניים בתשובה, אני חותם על זה! אבל זה כבר לפוסט אחר..
כשגדלתי התאהבתי בהתעסקות עם האש החיה, ויחד עם האהבה לאוכל ובישול, וטיולים בטבע ולינת שטח, התחיל להתפתח אתגר חדש- לבשל אוכל טעים בתנאי שטח.
יש אתגר גדול להצליח לבשל אוכל בתנאים לא סטריליים, האש החיה היא משהו שצריך ללמוד לשלוט בו, שמאתגר אותך בייחוד כטבח וכשמצליחים הסיפוק הוא אדיר. בשלב כלשהו אני חושב שניסיתי להכין הכל על האש, מלאפות כיכרות לחם על מדורה ועד צלייה של נתחים גדולים, עוגות, ירקות, ומיליון ניסיונות להכין שווארמה על פחמים…
כשהגעתי לראשונה לתאילנד הופתעתי לגלות גם אצלם מנות גריל מפוארות, בהתחלה נוצר הרושם שזה מסתכם בסה״כ בשיפודים קטנים שמוכרים בכל השווקים המתויירים, אבל השיפודים האלה רק נראים תמימים.
גאי פינג זה שיפודי עוף שטובלים במרינדה של "שלושת המלכים", סוכר דקלים וסויה, שזה כל מה שאפשר לבקש כשאתה רוצה שיפוד של עוף! זה כמעט אוכל של ילדים.
למסע השני כבר לקחתי איתי את בני הבכור, ילד בן שנתיים, מסתובב איתי בשווקים של תאילנד, אוחז בידו האחת שקית עם סטיקי רייס ובשנייה שיפוד. את האהבה והפתיחות שלו לאכול אני אוהב לחשוב שקיבל ממני.
לפעמים הוא מצטרף אליי למטבח ואנחנו מבשלים יחד זיכרונות או אוכל ששנינו אוהבים במיוחד, ובעיקר חולקים רגעים וטעמים.
המתכון הבא מוקדש להורים וילדים שאוכל מחבר ביניהם
גאי פינג – שיפודי עוף מתקתקים ועסיסיים מאוד שאפשר למצוא בכל פינת רחוב בתאילנד:
חומרים:
500 גרם פרגית או חזה עוף חתוכים לקוביות
שיפודי במבוק
למחית:
חצי כפית פלפל לבן שלם
חצי כפית פלפל שחור שלם
5 שיני שום
6 יח' שורש כוסבר (אפשר 15 גבעולים של כוסברה)
למרינדה:
כל המחית
3 כפות סויה
3 כפות רוטב דגים
2 כפות רוטב פטריות
1 כפית סויה כהה
3 כפות סוכר דקלים/סוכר דמררה
קורט מלח
חצי כוס קרם קוקוס
2 כפות קורנפלור מעורבבות בחצי כוס מים
3 כפות שמן
אופן ההכנה:
כותשים יחד את הפלפל השום והכוסברה למחית גסה ומעבירים לקערה, מוסיפים את יתר המרכיבים של המרינדה ומערבבים לאיחוד. חותכים את העוף לרצועות ארוכות, ומעבירים את הכל למרינדה.
משרים את נתחי העוף- עדיף להשרות 3-4 שעות לפחות, אפשר גם לילה במקרר.
כמה דגשים על שיפוד הנתחים: עדיף לשפד אותם בתנועה עולה ויורדת, מה שיוצר בסופו של דבר חלקים חרוכים וחלקים שלא באים במגע עם החום שהם נימוחים יותר, והשני, תנסו לשפד עד הקצה העליון של השיפוד, במיוחד עם מכינים על הגריל, כי אז הוא סתם נשרף ואין בו צורך.
דגש נוסף על הצלייה- בגלל הסוכרים שיש במרינדה, השיפודים נוטים להידבק, חלצו אותם בזהירות בעזרת כלי ייעודי. מומלץ לאכול אותם עם סטיקי רייס וסום טאם- השילוש הקדוש
בתיאבון
